eyalevin

על פי בקשה של צביקה.

אפשר לקרוא גם את הכתבה בהארץ.

Alexander Stigsen המפתח של E - TextEditor מכריז כי מעתה החברה שמאחורי עורך הטקסט תפעל במודל של קוד פתוח. אלכסנדר מתאר חזון בו לאנשים ניתנת האפשרות לעבוד במה שמעניין אותם בזמנם החופשי (ומעבר) ולקבל על כך תמורה. העבודה איננה מוגבלת רק לכתיבת קוד אלא גם לשיווק, מכירה ופיננסים.

כיצד העובדים יקבלו משכורת התואמת לעבודתם בפועל? אלכסנדר מציג מודל הנקרא מטריצת אמון (Trust Metrics) בו אנשים ידורגו לפי עבודתם והערכת עמיתיהם לעבודה.

כשלב ראשון בתוכנית הפעולה של החברה הפתוחה, קוד המקור של התוכנה שוחרר. הרישיון מתבסס על רישיון BSD עם תוספת אשר, לטענתו, אמורה לסייע לחברה להיות רווחית.

מעבר לשינוי ברמת החברה הבודדת, אלכסנדר רושם כי מטרה נוספת היא "ליצור עתיד בו לכל אחד יש את האפשרות למצוא (או להתחיל) חברה פתוחה אחת או יותר בהתאם לשאיפותיו, ולעסוק במה שהוא אוהב".

קוראים רבים הצהירו בתגובות לפוסט כי חשבו בעבר על מודל מעין זה וניתן לראות התגייסות למטרות הפרויקט גם בפורום של האתר. כרגע, תגובות רבות כוללות שאלות בנוגע למודל ונראה שלעיתים גם ליוצר הפרויקט אין את כל התשובות. כיצד ניתן להימנע מנוכלויות אשר ינצלו לרעה את פתיחותה של החברה? כיצד ניתן למדוד עבודה שיווקית?

ייתכן ואירוע זה הינו שלב נוסף בהשתלבות מודלים אינטרנטיים בתחומים שעד היום נחשבים מסורתיים כמו פיננסים. כבתהליך אבולוציוני נזכה לראות את המתאימים שורדים והנכשלים נעלמים. בכל מקרה יהיה מעניין.

[מתוך: מידע רוצה להיות חופשי: הטמעת חוק חופש המידע בישראל]

בין בליל צבעי המפלגות הירוקות, האדומות והכחולות לגווניהן השונים נדמה כי לאזרח אין אלא לבחור ברע במיעוטו.

מבחינתי, מציאות אפורה זו החלה להתבהר מעט כאשר נחשפתי לתנועה הירוקה -מימד. בתחילה במקומות שונים באינטרנט, לאחר מכן במפגש בלוגרים ואילו היום נפל הפור כאשר צפיתי בסרטון הבא באתר התנועה:

אילו הייתי יודע שקיים חבר כנסת עם דעות אלו כנראה שהייתי מצביע למימד כבר בבחירות הקודמות. אני לא אומר שהנושא המופיע בסרטון הוא היחיד שחשוב לי אך בשבילי הוא חלק מעתיד המדינה בה אני מעוניין לחיות.

כמה עדכונים בעקבות הפוסט הקודם על כך שחוקי מדינת ישראל לא ברשת.

• מצאתי את אילן שריף.
• נוצרה קבוצה בפייסבוק (80 חברים נכון לרגע כתיבת הפוסט).
• נוצרה עצומה (127 חתימות).
• בעקבות מספר דברים שאמר ח"כ מיכאל איתן בכנס וורדקמפ האחרון בנוגע לכך שעצומות משפיעות על חברי הכנסת, אני אופטימי בנוגע לסיכויים לשנות את המצב הקיים. yes we can! :)
• אם מישהו יכול לעצב באנר/כפתור להטמעה בבלוגים, זה יהיה מעולה.

הפוסט הזה לא אמור להיכתב עכשיו. אני בעמוד 39 (מתוך 248) של Creating a World Without Poverty - Social Business and the Future of Capitalism ולא יכול לחכות יותר.

אם אתם רוצים לדעת איך יראה העתיד בשנים הבאות, איך תראה הכלכלה, וגם אם לא - תעשו לעצמכם טובה ותזמינו את הספר.

—

אגב, אני לא היחיד שממליץ.

במסגרת התהליכים להפוך חברה בע"מ לחברה לתועלת הציבור (חל"צ) עלה הצורך לעיין בחוקי מדינת ישראל כגון חוק החברות, חוק העמותות ופקודת מס הכנסה.

לתומי האמנתי כי מציאת חוקים ברשת תהיה משימה קלילה אך התבדיתי. כפי שנראה, לא קיים אתר ממשלתי המספק לאזרחי המדינה חוקים שלמים ומעודכנים. באתר הרשומות מתפרסמים עדכוני חוקים אך איני מאמין שמישהו ישחית את זמנו בחיבור העדכונים הללו לחוקים מלאים.

לא ממש נכון, ישנן חברות מסחריות המספקות חוקים מעודכנים לכל המשלם. באתר nevo מודיעים לנו כי 80 אחוז משופטי ישראל משתמשים במאגר בכדי להתעדכן. משהו צורם לי בידיעה כי מערכת המשפט מתבססת על עדכוני חוקים העוברים תחת ידה של חברה שמטרתה היא השאת רווחים.

מדינת ישראל לא צריכה להיות מעצמה כממלכה המאוחדת או ארצות הברית כדי לספק לאזרחיה מאגר חוקים מעודכן.

הכתבה התפרסמה בירחון 'עסקים מחשבים' יום רביעי 30/07/08.

רואיינו: דורון אופק ואנוכי.

קישור 1 | קישור2

מסתבר שיש חיה כזו.

במהלך דיווח באג על תרגום עמוד ההתחלה של אובונטו (בלוקאל העברי) התגלה באג 220780 שדווח על ידי תום ברגר שחי כ-10 שנים בבריטניה, עובד קנוניקל, ובחור חביב מאוד שעזר לקדם את נושא העברית בעמוד המדובר.

ובילי סינה (מקווה שהאיות נכון), מנהלת תוכניות הדרכה.

שיהיה למי להציק בעברית :)

באתר אובונטו ישראל קם פרוייקט - בלוג אובונטו. כרגע הבלוג מכיל בעיקר תרגום של Ubuntu Weekly Newsletter ובשאיפה יכיל בעתיד יותר כתבות ממשתמשי אובונטו.